על פי נתוני משרד הפנים, מאז פרצה המלחמה באוקראינה ועד ליום 27.4.22, נכנסו לישראל כ-28,000 אזרחים אוקראינים וסורבה כניסתם של 351. כפי שעלה מדבריו של מנכ״ל רשות האוכלוסין וההגירה בדיון שנערך בנושא, בחלק מהמקרים סירוב הכניסה היה על רקע חשד כי הובאו לישראל לשם ניצול לזנות. רובן הוחזרו למדינת המוצא, ורק שתיים מתוכן נקלטו במקלט לקורבנות סחר בבני אדם. כשעולה חשד במהלך התשאול הראשוני בביקורת גבולות שהנוסעת היא קורבן לסחר בבני אדם, היא נשלחת לתשאול שנערך לרוב באנגלית, ופעמים רבות על ידי גבר. בתנאים אלו, נוצר חשש לשתף פעולה עם הרשויות, והמוטיבציה להיקלט במקלט נמוכה. מהלך משמעותי שיכול לתרום לשיפור המצב הוא שילוב עובדת סוציאלית דוברת רוסית בעבודת צוות התשאול בנתב״ג. הניסיון בעבודה בתחום מלמד כי לאחר שיח עם גורם טיפולי המאפשר להן להבין את מצבן וזכויותיהן, תחושת הביטחון עולה, וכך גם המוטיבציה לשהות במקלט ולשתף פעולה עם החקירה לצורך חשיפת רשתות הפשיעה. שלחנו מכתב לשרת הפנים איילת שקד ושר הרווחה מאיר כהן בבקשה לשלב עובדת סוציאלית דוברת רוסית במערך ביקורת הגבולות. על המכתב חתומות יחד איתנו יו״ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים ח״כ אבתיסאם מראענה, ויו״ר השדולה למאבק בסחר בנשים ובזנות ח״כ אמילי מואטי.
קיימנו פגישה חודשית של הקואליציה למאבק בזנות, בה דנו בהצעת החוק שהגשנו יחד עם ח״כ יסמין פרידמן, לביטול עבירת המטרד על ידי עיסוק בזנות ואספנו נתונים מהשטח על השימוש בעבירה זו כיום.
לאור דיווחים מהשטח על סיכונים האורבים גם לזכאיות שבות המגיעות מאוקראינה, הרחבנו את מערך הסברה לגבי סיכונים לסחר בבני אדם ושידול לזנות לבתי המלון של משרד הקליטה בהם משכנים את העולות והעולים שמגיעים מאוקראינה עד להשתלבות במסגרות מגורים קבועות. המידע הופץ ב-35 בתי מלון ברחבי הארץ.
נפגשנו במקלט מעגן עם עו״ד יסמין קונפינו, מנהלת המקלטים לקורבנות סחר בבני אדם – פגישה משמעותית במיוחד לאור העבודה המשותפת על מניעת סחר בנשים פליטות המלחמה באוקראינה.