עבירת המטרד הקבועה בסעיף 215 לחוק העונשין היא עבירה כללית, האוסרת על קיומו של מטרד מסוגים שונים. בסעיף 215(ג) נקבעה עבירה נפרדת לנסיבות בהן המטרד מתבצע לשם עיסוק בזנות. מדובר בסעיף חריג ונדיר בספר החוקים הישראלי – שריד לימים בהם ניתן היה להגדיר סעיף שחל על קבוצת אוכלוסייה ספציפית, מוחלשת ומנוצלת. למעשה, סעיף זה נועד להוביל למרחב "נקי" מא.נשים בזנות, במטרה להסתיר מהציבור התופעה ולשמור על הדחקה של העובדה שהיא מתרחשת. קיומו של סעיף זה ובפרט אכיפתו, מבטאים עמדה לפיה זנות היא תופעה שיש להרחיק מעיני הציבור ולשמור במחשכים, ושמי שצריכות לשלם את המחיר על החשיפה שלה הן הנשים עצמן. בנוסף, במצב החוקי הקיים נוצר מצב אבסורדי בו קיימת עבירה ספציפית המתייחסת לא.נשים בזנות באופן שיוצר מטרד, שבצידה עונש מאסר של שנה ורישום פלילי – בעוד צרכן הזנות חשוף לקנס מנהלי בלבד. מדובר במציאות הפוכה ממה שביקש המחוקק ליצור כשנחקק חוק איסור צריכת זנות. הצעת החוק מבקשת לתקן עוול היסטורי, שכן אין הצדקה להכללת סעיף פוגעני, אנכרוניסטי ומתעמר שכזה בשנת 2022. קל וחומר כאשר אימוץ המודל הנורדי על ידי מדינת ישראל משמעותו התחייבות לסייע לא.נשים בזנות באמצעות שיקום ולא להחמיר את מצבן באמצעות שימוש בחוק הפלילי כנגדן. הכנו הצעת חוק עבור חברת הכנסת יסמין פרידמן לביטול עבירת המטרד ע״י א.נשים בזנות, ואנחנו מתכוונות להפעיל לחץ עד שהחוק יעבור. נעדכן בהתפתחויות.
בעקבות עבודה מבורכת עליה הוחלט בבנק ישראל לצורך מתן מענה מיטבי לצרכים של אוכלוסיות בזנות, נפגשנו עם נציגי בנק ישראל והצבענו על הקשיים העיקריים של אוכלוסיות בזנות מול הבנקים. קיימנו חשיבה משותפת על ההתאמות הנדרשות כדי להקל על ההתמודדות של א.נשים בזנות מול המערכת הפיננסית.
יזמנו פגישה עם ד״ר דורית ניצן, המרכזת את הסיוע לאוקראינה מטעם ארגון הבריאות העולמי יחד עם נציגות ארגוני נשים באוקראינה העוסקים במניעת סחר בבני אדם וניצול מיני. בעקבות הפגישה נוצרו קשרים ישירים בין ארגון הבריאות העולמי לארגונים המקומיים ונוצר בסיס לשיתופי פעולה.
נפגשנו במקלט מעגן עם עו״ד יסמין קונפינו, מנהלת המקלטים לקורבנות סחר בבני אדם – פגישה משמעותית במיוחד לאור העבודה המשותפת על מניעת סחר בנשים פליטות המלחמה באוקראינה.
