אז כמה באמת מרוויחים באונליפאנס?

כמה מרוויחים באונליפאנס

"כמה מרוויחים באונליפאנס? אני שמעתי שכל אישה מרוויחה אלפי דולרים בחודש ממכירה של תמונות בביקיני! האם גם לי כדאי לי לפתוח אונליפאנס?"

הממוצע של רווחים באונליפאנס עומד כרגע על 180 דולר בחודש.
מנוי חודשי בממוצע יעלה 10 דולר (30 שקלים). במנוי זה אפשר לראות את ה"פיד" ולעקוב אחרי אותה אישה כאשר התכנים ה"רציניים" נמכרים בנפרד.
כדי להרוויח הרבה את צריכה לעשות הרבה, כלומר – את מוכרת סרטונים במחירים של בין 15-50 דולר (לפי התוכן) המכילים פורנוגרפיה – וממש לא תמונות בביקיני. בפורנוגרפיה הנמכרת יש (אזהרת טריגר): החדרת חפצים לתוך האיברים האינטימיים, אקטים מיניים עם גברים כגון – מין אוראלי, מין אנאלי, מין וגינלי, בדסמ, גאנג באנג (כמה גברים על אישה אחת). ככל שהתכנים יותר קיצוניים ואגרסיבים המחיר של וידאו יעלה יותר. כאמור הסרטונים נמכרים בנפרד, לא כלולים במנוי החודשי, והאישה צריכה להיות בקשר רציף עם המנויים כדי לשכנע גברים לרכוש אותם, מה שלרוב לא עובד.

כל חודש נרשמות 240 אלף נשים חדשות, כלומר קרוב לרבע מליון משתמשות.
בשנה נרשמות 2,880,000 משתמשות חדשות, קרוב ל3 מליון.
כפי שניתן להבין התחרות עצומה מכיוון שיש הרבה היצע. כמובן שיש גם הרבה ביקוש אבל להזכיר – יש מליארדי סרטוני פורנו בחינם ברשת, לכן גברים לא ירוצו לשלם על תכנים מיניים.

אז מי מרוויח מאונליפאנס?
התשובה היא נשים שכבר מפורסמות. האישה שמרוויחה הכי הרבה היא "בלאק צ'יינה" שהשתתפה בריאליטי של משפחת קרדשיאן ו"הודלף" סרטון פורנו שלה ב-2019, כמו ש"הודלפו" בעבר סרטונים של פמלה אנדרסון, קים קרדשיאן, פריס הילטון ועוד. המשותף לנשים אלה הוא שמלכתחילה הן עשו קריירה על רקע תכנים מיניים והיותן אובייקט מיני. חשוב לי לציין שאינני ממעיטה בערכן של נשים אלה ובדרך שלהן להתפרסם, אלא רק מניחה עובדות יבשות על השולחן.

כמובן שיש נשים שמפעילות אינסטגרם במשך שנים רבות עם תמונות פרובוקטיביות, ויש להן עשרות או מאות אלפי עוקבים, והן גם בפוטציאל של רווח. אמנם לא מתקרב לרווח של מפורסמות בינלאומיות, אבל רווח שיכול להיחשב יפה. ועם זאת, הרוב המוחלט לא מגיעות מרקע של פרסום קודם ולכן נופלות לסטטיסטיקה של 180 דולר בחודש.

מה המחיר של פתיחת פרופיל אונליפאנס?
הדלפה – סיכוי גבוה מאוד שהסרטונים יודלפו לאתרים כמו "פורן האב" וקבוצות טלגרם, וישארו לנצח ברשת. מכיוון שהרבה נשים פותחות חשבון עם פנים גלויות ולעיתים גם שם אמיתי, הן נתונות לסכנה אמיתית של בריונות, רדיפה, וזה ישאר עד סוף חייהן. אם הן רואות את זה כמשהו זמני ומתכננות עתיד בו הן עובדות במשהו אחר, מתחתנות, מביאות ילדים – הסיכון ענק. הבוס שלהן יכול לראות אותן, החברים של הילדים שלהן, האחים\הורים של בעלן ועוד אנשים קרובים. הסטיגמה קשה מאוד, והנידוי החברתי יהיה קשה מאוד. אלה דברים שנשים צעירות לא תמיד חושבות עליהם, אז אני פותחת את זה כאן בתור נקודה מאוד רצינית למחשבה.
מחיר נפשי – המחיר הנפשי הינו כבד מנשוא. האישה באינטרקציה תמידית עם גברים שרואים אותה כאובייקט מיני ותו לא. הערך העצמי שלה יורד. תסמינים של דכאון וחרדה מתגברים. שימוש באלכוהול או סמים כדי להתמודד עם הסיטואציה. יכול להוביל בקלות לשנאת גברים וחוסר יכולת לנהל קשר אינטימי אוהב עם גבר. מכירת הגוף באופן יומיומי גורמת לדיסוציאציה (ניתוק בין גוף ונפש) ויכול להוביל להפרעות נפשיות קשות. פוסט טראומה הנובעת מניצול והשפלת האישה באופן סדיר.
——
אישית, לא הכרתי מישהי שפנתה לתעשיית המין ולא סבלה לפני זה מהתסמינים הכתובים בסעיף של מחיר נפשי, לפחות מחלקם. האישה פונה לתעשייה כשהיא כבר נמצאת במצב של מצוקה עמוקה – נפשית וכלכלית, והעבודה רק מעמיקה את הפוסט טראומה שהיא חווה, באשליה של "אני עכשיו בשליטה על המצב". כמובן ומיותר לציין שהאישה לא בשליטה אלא מנסה לשחזר מצבים בהן הייתה חסרת אונים ולנסות לשלוט בהם הפעם.
אונליפאנס זאת מפלצת אימתנית שנותנת לגיטימציה לאונס ולתרבות האונס. יש הרבה דיונים על כך שזנות (כל רצף הזנות, כולל זנות באינטרנט) היא לא אונס כי האישה בוחרת ומסכימה ליחסי מין. יחסי מין מבחירה הם יחסים עם מישהו שאישה נמשכת אליו באמת או יש לה רגש אהבה אינטימי אליו, או שניהם. ברגע שמעורב כסף, *עניין המשיכה לא קיים* ואותה אישה *לא הייתה מקיימת יחסים* או שולחת תמונות\ סרטונים פורנורפים לצורך סיפוק מיני של גבר שהיא בחיים לא הייתה נוגעת בו, או הייתה מעוניינת שהוא יגמור עליה. אותה אישה אונסת את עצמה (כאמור במצב של דיסוציאציה) בעל כורחה כדי להרוויח כסף מתוך מצוקה, והגבר מצידו אונס אותה כי הוא יודע שכרגע הוא משלם לה על יחסי מין או תכנים מיניים, והיא לא באמת רוצה או נמשכת אליו. אני חוזרת ואומרת – היא לא באמת רוצה או נמשכת אליו. לא באמת רוצה. לא באמת רוצה. לא באמת רוצה. לא באמת רוצה. ל א – ב א מ ת – ר ו צ ה.

אם אתם גברים – אל תתנו יד לאונס ע"י צריכת תכנים מיניים. אם אתן נשים בזוגיות, תסבירו לבן\בת הזוג שפורנוגרפיה זה אונס. תסבירו לו למה. יש לנו חובה מוסרית להעלות מודעות, ורק ככה נוכל לעשות שינוי אמיתי.
אם אתן נשים ששוקלות לפתוח אונליפאנס, תקראו את הפוסט הזה, ופוסטים קודמים שלי. זה לא שווה את זה. אתן שוות יותר! הכסף הוא לא גדול, והמחיר הנפשי הוא כבד.

אל תתנו יד לתעשיית המין. תעשיית המין לא הייתה ולא תהיה מקום של בחירה, העצמה נשית, כסף טוב. תעשיית המין תמיד ולנצח תהיה מעגל של ניצול השפלה ואונס.

*הכותבת היא שורדת זנות שהייתה בעצמה בין היתר בעולם מצלמות הרשת ומכירה את הנושא מקרוב. היא פנתה אלינו על מנת לסייע בהפצת המסר שלה, במטרה שיגיע לכמה שיותר עיניים.
** הטקסט התפרסם לראשונה בקבוצת הפייסבוק ״שיח פמיניסטי״.

 

כתיבת תגובה

"עבור מי אתם מפיצים תעמולה? עבור תעשיית המין או האנשים שהתעשייה מנצלת?"

"חיבור נשים טרנסיות עם זנות זה טרנספוביה. אנחנו לא חפצים שתוכלו להשתמש בהם כדי להגן על תעשיית המין- למטרות- רווח שלכם מפני ביקורת. זנות אינה חיונית לזהות טרנסית, והתנהגות כאילו היא כן מבלבלת בין תנאי הדיכוי שלנו למה ש'טבעי'."

קרא/י עוד »

אז מה עשינו השבוע? #126 | 27.7.23 – 23.7.23

היום הארצי למודעות לנזקי הזנות התקיים לראשונה ב-24/7 וצוין במספר אירועים ייעודיים: סיור אודיו במרחב החברתי (מועדון הפוסיקט לשעבר), הקרנה הסרט "זונה כמוני" בסינמטק ת"א, אירוע הנצחה לקורבנות הזנות ב"בית מרים- הבית לשיוויון מגדרי"

קרא/י עוד »
המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות הוא ארגון חברה אזרחית שאינו ממומן על ידי המדינה. כל פעילותנו מבוססת לחלוטין על תרומות מגופים פרטיים. אנחנו מזמינות אתכם ואתכן לתרום כל סכום שמתאים לכם.ן על מנת לסייע לנו להמשיך בעבודתו. 
רוצים ורוצות להיות מעודכנים.ות בעשייה של המטה ובמצב החוק לאיסור צריכת זנות בישראל? 
הירשמו לניוזלטר ותהיו חלק מהמאבק!