כסף ≠ הסכמה

100 dollars on the on the zipper of jeans . Concept of prostitution , bribery or money laundering . Migration connected with trafficking in women and exploitation.

*טור זה פורסם באתר ווינט ביום המאבק הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים, לצד סרטון שהפיקו שותפותינו ב״המכל-לה״.

היום הוא יום שמציינים בכל העולם בכל שנה כדי לדבר על נשים שסובלות מאלימות מבן הזוג שלהן, נשים שעברו פגיעה מינית, ונשים שסובלות מכל שלל סוגי האלימות שאורבים להן, גם היום בשנת 2021. אבל אף אחד לא מדבר על איך תעשיית המין קשורה לכל זה, ולמה דווקא היום צריך לשים עליה את הפוקוס.

אלימות נגד נשים, ובפרט אלימות מינית, היא בלתי נפרדת מתעשיית המין.
אותה תעשייה שהיא עתיקה כמו הפטריארכיה, ולכן טוענים שאי אפשר למגר אותה.
אותה תעשייה שמושכת אליה את האלימים שבגברים כ"לקוחות" – ולא במקרה.
אותה תעשייה שבה המיניות היא מוצר שקונים, עם מחירון.
זאת אותה מיניות שמוכרים לנו בפרסומות, אותה מיניות שיש לה תסריט מוכר וידוע מראש כמו בפרונו, אותה מיניות שמדכאים בכל צורה אפשרית אבל כשהיא בתשלום – זה כביכול חופשי ומשוחרר.

אבל אין בזה חופש ואין בזה שחרור. חופש מיני הוא בחינם. אהבה היא בחינם.
שחרור מיני אמיתי קורה כששני א.נשים מקיימים מגע מיני מתוך רצון, משיכה, עוררות מינית, התרגשות, סקרנות, אהבה, או כל אלו ביחד – ולא כי צד אחד משלם לצד השני.
שמת על זה תג מחיר? זה לא חופש וזה לא שחרור. זה שיש מי שמתעשרים מזה לא הופך את זה לחופש. כסף לא שווה חופש. וכסף בטח שלא שווה הסכמה או רצון אותנטיים.

אוהבים לצייר את המאבק בתעשיית המין כמאבק של א.נשים פוריטניים, שמרנים שלא מבינים את שיח הסקס פוזיטיב. אבל אם אנחנו באמת רוצות סקס פוזיטיב ושחרור מיני, זה לא יקרה דרך תעשיית המין. זה יקרה כשנפרק את הרעיונות של המיניות הישנה, זו שבה גבולות הגזרה הוכתבו על ידי פחד-אשמה-בושה, זו שבה התפתחו רעיונות כמו לשלם עבור מין, כי הרי בזמנו מי בכלל דמיינה שנוכל פשוט להיות מיניות בחופשיות מבלי שזה מה שיגדיר אותנו כ"מקצוע"?.

תעשיית המין הולכת יד ביד עם הפטריארכיה מאז ומעולם, והניסיונות לנרמל אותה לא יכולים לשנות את העובדה הזאת. גם כשמתוכה יש קולות של נשים המצהירות על רצונן להיות חלק ממנה, זה לא הופך אותה ככלל לפחות אלימה. זה בגדר פלסטר על פצע עמוק ועתיק יומין של האנושות. פצע של מיניות שיש לה כללים, מחירים, והיא "עסק" של מישהו.

מאותו פצע בדיוק יוצאת המוגלה שהיא תרבות האונס; השימוש ביחסי הכוח הלא שוויוניים כדי לשלוט, לכפות, ו"להשיג". בעולם שלנו צריך כוח כדי לשלוט במינית הנשית. הכוח הזה יכול להיות פיזי, רגשי, וכמובן גם כלכלי.

אבל דמיינו עולם שבו המיניות הנשית היא *באמת* חופשית.
עולם שבו היא מתבטאת אך ורק מתוך רצון פנימי נטול שיקולים ואינטרסים, בלי "היצע וביקוש".
עולם שבו כסף הוא לא הסכמה, אלא רק הסכמה היא הסכמה.

 

 

"עבור מי אתם מפיצים תעמולה? עבור תעשיית המין או האנשים שהתעשייה מנצלת?"

"חיבור נשים טרנסיות עם זנות זה טרנספוביה. אנחנו לא חפצים שתוכלו להשתמש בהם כדי להגן על תעשיית המין- למטרות- רווח שלכם מפני ביקורת. זנות אינה חיונית לזהות טרנסית, והתנהגות כאילו היא כן מבלבלת בין תנאי הדיכוי שלנו למה ש'טבעי'."

קרא/י עוד »

אז מה עשינו השבוע? #126 | 27.7.23 – 23.7.23

היום הארצי למודעות לנזקי הזנות התקיים לראשונה ב-24/7 וצוין במספר אירועים ייעודיים: סיור אודיו במרחב החברתי (מועדון הפוסיקט לשעבר), הקרנה הסרט "זונה כמוני" בסינמטק ת"א, אירוע הנצחה לקורבנות הזנות ב"בית מרים- הבית לשיוויון מגדרי"

קרא/י עוד »
המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות הוא ארגון חברה אזרחית שאינו ממומן על ידי המדינה. כל פעילותנו מבוססת לחלוטין על תרומות מגופים פרטיים. אנחנו מזמינות אתכם ואתכן לתרום כל סכום שמתאים לכם.ן על מנת לסייע לנו להמשיך בעבודתו. 
רוצים ורוצות להיות מעודכנים.ות בעשייה של המטה ובמצב החוק לאיסור צריכת זנות בישראל? 
הירשמו לניוזלטר ותהיו חלק מהמאבק!