נכון להיום, סעיף 215(ג) לחוק העונשין קובע עבירה ייחודית הממוקדת במטרד הנגרם על ידי מי שעוסק בזנות: ״הנמצא במקום כלשהו לשם עיסוק בזנות, בנסיבות שיש בהן משום מטרד לדרי הסביבה או הפרעה לתנועה בדרכים, דינו – מאסר שנה אחת״. בהצעה שהגשנו לח"כ יסמין פרידמן, הוסבר כי סעיף זה מתבסס על הנחה לפיה אוכלוסיה מסוימת, ובפרט אוכלוסיה מוחלשת, מייצרת מטרד רב יותר לציבור מאוכלוסיות אחרות. הנחה זו נובעת מעמדות שמרניות ושיפוטיות כלפי אותה אוכלוסייה. עמדות אלה אינן תואמות את עמדת המחוקק הישראלי, אשר קבע בחוקקו את חוק איסור צריכת זנות, כי מדובר באוכלוסיה מנוצלת ופגיעה שיש לספק לה סיוע ולהשקיע משאבים בשיקומה, ולא לראות בה מטרד מיוחד שיש לטפל בו באמצעות החוק הפלילי.
נפגשנו עם טלי אנבר-פרויליך, מנהלת מענה חדש לגברים בזנות ״רואים שקוף״, שעתיד להיפתח בקרוב. למדנו על האתגרים הייחודיים שיש בסיוע לאוכלוסיה זו, על הדרכים שבהן יוכל המענה החדש להיעזר בנו, ועל איך אפשר לקדם את הפתיחה המיוחלת. מרגש מאוד שמענה כזה נפתח לראשונה בישראל- בזכות תקציבי החלטת הממשלה שקמה לצד חוק איסור צריכת זנות, ואנחנו מקוות שיצליח לתת את מלוא השירות האפשרי.
לאחר הקמתה, מכתב ראשון נשלח מטעם השדולה החדשה בכנסת למאבק בסחר בנשים ובזנות לשרת החינוך. מטרת המכתב היא בירור סטטוס הלומדות לחינוך למיניות בריאה ומניעת צריכת זנות למורים, יועצי חינוך ומפקחים. הלומדות, שאמורות לפעול מתוקף החלטת הממשלה 4462, עדיין לא פועלות למיטב ידיעתנו. חינוך למיניות בריאה ומניעת צריכת זנות הוא עמוד תווך משמעותי במאבק בתעשיית המין, ועל כן מאוד חשוב לקדם מעורבות של משרד החינוך- אחד המשרדים המשמעותיים ביותר להצלחת המאבק.
הגשנו חוות דעת לבג"ץ במסגרת עתירה של רל"א- רופאים לזכויות אדם הדורשת מהמדינה לאפשר לפלסטינים שנמצאים בישראל עם אשרת שהייה מכיוון שנרדפו בשל היותם להט"בים, לקבל אישור עבודה. בחוו"ד הסברנו איך מדיניות שלא מאפשרת לעבוד מביאה להתדרדרות מהירה של צעירים אלה למעגל הזנות והבאנו דוגמאות לכך. לא ייתכן שדרך מדיניות, המדינה תסליל א.נשים לזנות.
