מיסוד הזנות – למה לא?

מיסוד הזנות משמעותו הפיכת הפרקטיקה לחוקית באמצעות מתן "רשיונות" לעיסוק בזנות. בתחילת שנות האלפיים הזנות מוסדה בהולנד, גרמניה, וחלקים מאוסטרליה וניו-זילנד. בכל המדינות נתגלה כי חלה עלייה בשיעורי הזנות הלא-חוקית וזנות הקטינים ובעיקר- עלייה ניכרת בהיקפי הסחר בנשים למטרות זנות, למדינות אלה.

מה קורה בעולם?

הזנות בהולנד מוסדה בשנת 2000. ואולם, לאחר שמוסדה, רק כ-1,000 נשים מתוך 30,000 שפעלו בתעשייה, נרשמו באופן רשמי כ"עוסקות בזנות". מספר שנים לאחר מכן, הממשל עצמו דיווח כי נצפתה עלייה ניכרת בזנות הלא-חוקית וכמות הקטינים שנכנסו למעגל הזנות. פרטים נוספים ניתן לקרוא כאן.

בקווינסלנד שבאוסטרליה נמצא כי-90% מתעשיית הזנות הייתה זנות לא חוקית, וכי מיסוד הזנות רק חיזק והעשיר את הסרסורים ומנהלי בתי הבושת. בניו-זילנד נשים בתעשייה דיווחו כי החוק לא מגן עליהן מפני האלימות הרבה אשר נפוצה בתעשייה וארגוני נשים הביעו דאגה לנוכח העובדה שילדות רבות המשיכו להכנס למעגלי זנות. פרטים נוספים ניתן לקרוא כאן.

הזנות בגרמניה מוסדה בשנת 2001. נציגי המשטרה הגרמנית דיווחו ב-2010 כי היקפי הסחר למטרות זנות למדינה, עלו באופן מסחרר עד כדי 70%! הם הסבירו זאת בכך שגרמניה הפכה למוקד משיכה עבור סרסורי העולם, אשר ייבאו נשים ממדינות רבות אל תוך גרמניה. פרטים נוספים ניתן לקרוא כאן וכאן.

הנה כי כן, המיסוד לא הביא עמו בשורת אמנסיפציה, הוא כינס תחתיו יחס בלתי הומאני ומשפיל כלפי נשים וקטינים, ובעיקר העביר את המסר כי מכירה וקנייה של הגוף האנושי הוא עניין לגיטימי. כך, במקום להנות מ"זכויות עובדים", תחת מעטה המיסוד, נותרים הסרסורים הנהנים העקריים, משום שמקבלים היתר חוקי להתעלל בנשים וגברים ב זנות במסווה של "מנהלים" ו-"אנשי עסקים"